סוליטיוד – משך שלישי

ערום תמונתו של אדם ערום כולה סיפור מצבו, לא פניו לא עיניו ולא כפות ידיו… הגוף הערום מצמצם את הפנטזיה, מחלץ את פסיעות המציאות הפנימית לכלל גיאוגרפיה, נוכחת כמו ערומו של הגוף. נוכחות עוצמת הנוכחות של החומר הראשוני לכשעצמה הצהרה של חרות, בעצמותיי היא פוסעת, ומשמעות ריקנותה באי תביעת האימות , עוצמת הנוכחות זרע ההנפשה [...]

לרשומה המלאה «

סוליטיוד – משך שני

התנדנדות המובן של מחר טוב יותר אינו נעוץ באוניברסאלי אלא בסובייקטיבי , כלומר, במהלך המנפיש את היחיד כישות אוטונומית – תהליך האינדיבידואציה. אינדיבידואל , יציר כפיה של המחשבה המכוננת, האורגת את החושב לכלל פעולה, ופעולתו , נזקקת היא למובנו של הטוב ? האוניברסאלי אין בו את התשובה לעניינו של הטוב, אך יש בו את תמונת [...]

לרשומה המלאה «

סוליטיוד – משך ראשון

סדק או.קיי, המובן של מחר טוב יותר השתתק … התעוררתי. אור רך הציף את עיני, סגרתי אותן… התבוננתי אל תוך מנעד הרגשות … גלשתי אל האין, דממתי,  נספגתי אל מהלך ההינוק . המחשבה כמו ביקשה את טעמה של שפיות,  זרקתי אותה מכל המדרגות,  צללתי אל מצלולי הצללים … התבוננתי בשברי התמונות . התעוררתי שוב,  מנעד [...]

לרשומה המלאה «